אתם מוזמנים - אם יש לכם סירטון אישי שיש בו מסר חינוכי חברתי מתאים לכולנו,
                                      לשלוח לנו ואנו נשמח לשלבו כאן לצפיה חופשית




טיול בשבת פורים - אחרי שלגים וגשמים ביער אודם ליד הגוב הגדול (הג'ובה הגדולה) מומלץ מאוד.
ראשית מילה טובה לרשות לשימור הטבע והגנים - עבודת תשתית יפה בתוך היער וגישה
מאוד נוחה (מתאימה לנכים) בשביל פתלתל סלול שמכניס אותך אל תוך נבכי היער בין מרבדי
פריחה ונופים קסומים.
שתי מטרות הושגו כאן - הן הובלה של האורח בשביל יפה ונוח והן מניעת הרס מיותר בהליכה פרועה
ביער.
סיפור הכלניות כאן בתוך ים של מרבדי פריחה ורקפות - שובה את הלב וממלא אותו בכבוד
והדר לטבע הבריאה.

הגענו ביום קצת סגרירי - שבת 23/2/13 - אך עם קצת שמש בין העננים. חלק מהכלניות היו עדיין סגורות בכותרתן, אך מרביתן פתוחות לליטוף השמש. ניתן היה לראות כיצד מופנים פני הכלניות אל המזרח לספוג את קרני השמש. מצאנו מרבדים מלאי אדום, מרהיבים ביופיים עם כתמי צבע של כלניות בסגול וכלניות בלבן, פזורות כך על סלעי הבזלת חלקן אחרי האבקה (מזהים בתמונות??) וחלקן ממתינות לחרק שיבוא ויחלצן ממאסת האבקה שבתוכן. עצרנו לספור את עלי הכותרת של הכלנית - לא הגענו לתוצאה אחידה (כמה עלי כותרת יש לכלנית? מי יודע ומי ספר...). שמענו ולמדנו את חוכמת הבריאה - סיפור הסימביוזה שבין החרק לבין הכלנית וכיצד יודע החרק לאיזה כלנית להיכנס ולאיזה לא כי כבר ביקר אצלה אחר והאביק אותה??. הרמז לתשובה קורץ משתי הכלניות המצולמות כאן... והרי הכל בא בתן וקבל - אז מה מקבל החרק בתמורה למטלה שהוא מבצע בהאבקה כאן? גם חלבונים וזה די שקוף ויותר מכל...קצת חום תרתי משמע.

מאחר וקצת קר כאן במרומי הגולן – והכלנית יודעת לשמור על החום בכרית האבקנים (היא סוגרת את עלי הכותרת עם השקיעה וממתינה לזריחה לפתוח אותם) נכנס החרק לפרח העטוף בעלי הכותרת,מתחמם לו מעט ולפעמים אף מחליט פשוט לישון שם...(כך שאנחנו מוצאים לעיתים בבוקר חרק עדיין ישן לו בתוך הכלנית..) וכל זאת לחמם את גופו- כחימום מנוע לפני ההנעה....והוא - הפעלת נשק הכנפיים למעוף עם המיטען "הכבד" של חומר ההאבקה – חימום בוקר...
(הכלנית מיתרבה בהאבקה ובתמורה מספקת כך לחרק את החלבונים שכל כך נחוצים לו.זאת - לעומת פרחי הצוף שמעניקים לדבורה וליונקי הצוף האחרים את מקור האנרגיה בסוכרים).

על אף שהארכנו את הטיול כאן ביער – לא הספקנו להתעכב כדי לראות זאת – אך שמענו גם השכלנו - כיצד הכלנית מסובבת את גופה במעקב אחרי קרני השמש – על ציר הזריחה לשקיעה ממזרח דרומה למערב.

חוויה נעימה!

רשמים של דני סגמן מסיורו באתר האנדרטה "מגילת האש" של נתן רפפורט -
בדרך לירושלים על פיסגת הר בפאתי יער הקדושים בואכה מושב כסלון, ממוקמת יצירת ענק
של האמן נתן רפפורט - אנדרטה בצורת שני גוילי ספר תורה הנראית ממעוף הציפור כצורת
הסיפרה הסימבולית "8" במאוזן - יצוקה בברונזה ומתארת בעוצמות על את השואה ואת התקומה
לעצמאותנו בישראל ברחבת האנדרטה מילות האמן חרוטות באבן - זועקות מכאב ומותירות אותך
קפוא באגרוף נעול לתקומה ולא לשכוח "את מילותי יצקתי בבורנזה וחצבתין באבן. דוממות הן,
כבדות ונצחיות".
זה היה סיור מדהים בעוצמת המסר של "לא עוד".
הנחה את הסיור ידען גדול וחוקר במורשת ישראל ותולדות עמנו - איש אשכולות משכמו
ומעלה - משה חרמץ.
בהדרכתו ובהסבריו חיבר אותנו משה חרמץ לנבכי הרגש והכאב של דור השואה שכה
חרוטים  בזיכרוננו  יחד עם תחושת כח וגאווה של דור לוחמים  על הגשמת  עצמאותנו כאן.
בספר החיים אוסיף ואנצור את תרומתי הצנועה לתחושות עם -  "לא לשכוח"במקום רגש הנקם
המבקש גם "לא לסלוח". נתן רפפורט עשה זאת.
האנדרטה מדהימה בעוצמת העברת המסר של התקומה משרידי אודים מוצלים ממחנות כפיה
ותאי גזים  לזקיפות קומה שתחילתה במרד הגדול בגטו והמשכה בעליה לארץ וקיבוץ שרידי
העם במדינה יהודית.
זה נתפס אצלי כנדבך חשוב וחיוני בחינוך דור ההמשך  לצד הפעילות המבורכת של עידוד
ותמיכה בפרוייקט המבורך של סיורי הנוער בפולין.

אני מאחל למערכת החינוך שלנו לאמץ סיור שכזה ולהנחילו לנוער המתבגר כאבן יסוד
בלימוד תקומתנו למדינה יהודית כאן בארץ ישראל.